תנועת אומ"ץ הגישה לוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת את עמדתה המפורטת בנוגע ל"חוק רבני ערים"
הצעת החוק שיזמו ח"כ שמחה רוטמן וח"כ ארז מלול מעלה סימני שאלה רבים ∙ פליצ'ה פנחס פלד, יו"ר אומ"ץ: "האם ישוב שאינו מעוניין ברב יחויב למנות אותו?" ∙ נציגי אומ"ץ משתתפים בדיוני ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת, אשר מכינה את החוק לקריאה ראשונה

חוק "רבני ערים" – או בשם הרשמי, הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (בחירות רבני עיר, רבנים אזוריים, רבני יישוב ורבני שכונות) – אושרה לפני כחודש בקריאה טרומית, וכעת דנה בו ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת.
תנועת אומ"ץ, הפועלת למען מנהל תקין, בחנה ביסודיות את הצעת החוק וגיבשה עמדה מפורטת ביחס לסעיפים השונים שבו. עמדת התנועה נשלחה ליוזמי החוק, ח"כ שמחה רוטמן, המשמש גם כיו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט בכנסת, וח"כ ארז מלול, וכן אל שר המשפטים יריב לוין והשר לשירותי דת מיכאל מלכיאלי. בנוסף יש לתנועת אומ"ץ נציגים בדיוני הוועדה: עו"ד מרדכי שנבל ושלמה קלדרון.
בפנייה לחברי הכנסת שיזמו את חוק רבני הערים, תוהים ראשי אומ"ץ – היו"ר פנחס פליצ'ה פלד, ויו"ר המועצה הציבורית, עו"ד יצחק מינא – האם תינתן האפשרות למנות רב קונסרבטיבי או רפורמי. בהקשר זה הזכירו אנשי אומ"ץ כי במדינת ישראל ניתן לקיים יחסים משותפים גם מבלי להינשא, וכי חוק יחסי ממון בין בני זוג חל גם על זוגות ידועים בציבור, לרבות בני אותו מין.
עוד סימן שאלה בולט לגבי יישום החוק הוא מה יקרה ביישוב שאינו מעוניין ברב. כיום יש למעלה מ-30 ערים ללא רב, ובהן תל אביב, הרצליה וכפר סבא. פליצ'ה פלד העלה שאלות מהותיות נוספות: "מדוע המינויים הם של השר ולא של היישוב עצמו? מדוע סמכות מינוי רבני שכונות בערים שהיקף אוכלוסייתן עולה על 50,000 היא בידי השר ולא בידי הרשות המקומית עצמה?"
בנוגע לסעיף בחוק הקובע כי "ועדת הבחירות לא תאשר מועמדותו של אדם לכהונת רב עיר אם הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שוועדת הבחירות קבעה שמפאת חומרתה, אופייה ונסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כרב עיר" – מציעה אומ"ץ לקבוע רשימת עבירות מפורטת. הצעה דומה היא ביחס לסעיף העוסק בהפסקת כהונתו של רב עיר אשר הורשע בביצוע עבירה.
באומ"ץ מבטיחים להמשיך לקחת חלק פעיל בדיוני ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת, ולפעול במלוא המרץ על-מנת למנוע עיוותים בחוק רבני הערים.