10 שנים של חוסר תשומת לב וטיפול לא מתאים

הרופאים לא דאגו לאזן את רמת הסוכר – וגבר כבן 50 הפך לעיוור

למרות שהסוכרת אובחנה בשלב מוקדם, הסתפקות בטיפול תרופתי לא יעיל גבתה מהגבר מחיר כבד ∙ נזק נוסף כתוצאה מההזנחה של הרופאים הוא אי ספיקת כליות קשה ∙ עוה"ד איאד מטאנס הגיש בשם הגבר תביעת רשלנות רפואית נגד קופת החולים על מיליוני שקלים

סוכרת היא מחלה מסוכנת במיוחד, אבל גם כזו שניתן לשלוט בה אם מיישמים את הטיפולים המתקדמים הקיימים כיום. לרוע מזלו של א', גבר כבן 50 מאזור הצפון, הרופאים שטיפלו בו ובפרט רופא המשפחה בקופת החולים, לא סיפקו לו את המידע הנחוץ – ועקב רמות סוכר גבוהות יתר על המידה לאורך שנים רבות הוא איבד את הראייה בשתי עיניו ואי ספיקת כליות קשה.

כעת הוא תובע את קופת החולים, וזאת באמצעות עוה"ד איאד מטאנס, מומחה לדיני נזיקין ורשלנות רפואית.

הסוכר לא התאזן – הטיפול לא השתנה

א' – יליד שנת 1970, נשוי ואב ל-3 – אובחן כחולה סוכרת כבר בשנת 2005 בעקבות אשפוז עקב אוטם חד בקיר הקדמי. הוא החל להשתמש בתרופה ייעודית להורדת רמות הסוכר בדם. מספר חודשים לאחר מכן אבחן אצלו רופא עיניים רטינופתיה על רקע סוכרת בשתי העיניים.

רטינופתיה הינה פגיעה ברשתית העין עקב פגיעה בכלי הדם באיבר זה כתוצאה מרמות הסוכר הגבוהות. המחלה עלולה להחמיר ככל שנשמרות רמות הסוכר הגבוהות, עד כדי נזק בלתי הפיך ואובדן הראייה.

למרות הסיכון הברור, המשיך א' להיות מטופל באמצעות תרופות בלבד במשך קרוב לעשור. בתקופה זו הוא הגיע לרופא המשפחה בתדירות גבוהה מאוד, רמות הסוכר שלו היו גבוהות מהנורמה – ואף על פי כן לא השתנה הטיפול שניתן לו. בנוסף, א' לא הופנה למומחה בתחום האנדוקרינולוגיה, ומעולם לא הוסברו לו באופן ברור ביחס לנזקים האפשריים של הסוכרת.

טשטוש בראייה שהפך לעיוורון מוחלט

בשנת 2015 התלונן א' על טשטוש בראייה בעין ימין. בבדיקות שנערכו לו בבית החולים אליו פנה, התגלתה אי ספיקת כליות בנוסף לירידה הניכרת בראייה. עקב בצקות ברגליים שונתה התרופה שאותה נטל א', אולם הטיפול המשיך להיות בלתי יעיל – ובשנת 2020 המצב התדרדר ו-א' איבד את הראייה בשתי עיניו. גם לכליות נגרם נזק חמור, והאבחנה הייתה אי ספיקת כליות דרגה 4 עד 5.

"הטיפול בסוכרת לא היה בהתאם לסטנדרט המקובל"

לאחר שהפך לעיוור, פנה א' אל עוה"ד איאד מטאנס על-מנת לבחון את ההיתכנות להגשת תביעת רשלנות רפואית. עוה"ד מטאנס הגיע למסקנה שאכן יש בסיס לתביעה, בין השאר לנוכח חוות דעת של ד"ר דב גביש, מומחה לרפואה פנימית. על-פי חוות דעת זו, שגם צורפה לכתב התביעה, "הטיפול בסוכרת לא היה בהתאם לסטנדרט המקובל". ד"ר גביש פירט מדוע יש לראות בכך רשלנות: "בין השנים 2006 ל-2016 ערכי ההמוגלובין המסוכרר היו לרוב בסביבות 10% עד 14%, ולעיתים אף יותר מכך. למרות זאת טופל א' רק בתרופות". חוות הדעת מדגישה כי גם בשנים 2016 עד 2020 הטיפול לא עמד בסטנדרטים הראויים, ו"עקב כך החמירה הרטינופתיה במהירות".

"איזון טוב יותר", הבהיר ד"ר גביש, "היה מאט את התקדמות הסיבוכים הקשים ומונע את ההגעה לעיוורון מלא ולנפרופתיה".

פיצוי בגין הוצאות, אובדן כושר העבודה והסבל

כתוצאה מאובדן הראייה א' הפסיק לעבוד, ולמעשה עוד קודם נאלץ לצמצם את היקף המשרה. בהתאם כתב התביעה שערך עוה"ד מטאנס כולל דרישת פיצוי בגין הפסדי לרבות תנאים סוציאליים. מרכיב נוסף בפיצוי הוא החזר עבור טיפולים רפואיים, נסיעות ועזרת צד ג'. כמו כן מתבקש בית המשפט השלום בחיפה שידון בתביעה לקבוע את סכום הפיצוי הראוי בגין הסבל של א', לרבות הכאב הנפשי בעקבות הירידה בדימוי העצמי ומגבלת התפקוד החמורה – שהיו יכולים להימנע.